בשנים האחרונות, הרשת החברתית טיקטוק (TikTok) הפכה לזירה מרכזית לשיתוף תוכן, דעות, חוויות וביקורות. רבים מהמשתמשים מעלים סרטונים שמספרים על שירות לקוי, חוויה שלילית או חשיפת התנהלות של אדם או עסק. אבל מה קורה כשהתוכן הזה חוצה את גבול הביקורת ההוגנת – והופך להשמצה, השפלה או פגיעה בשמו של אדם?
במקרים מסוג זה לפי עו"ד מימון פאר, עורך דין לשון הרע, מדובר בלשון הרע, עבירה אזרחית ולעיתים אף פלילי – שיכולה לחשוף את יוצר התוכן לתביעה משפטית. במאמר זה נבחן מתי סרטון נחשב לשון הרע בטיקטוק (TikTok) ומהם הסיכונים וההשלכות המשפטיות למי שמפרסם תוכן פוגעני.
מה זה פרסום לשון הרע בטיקטוק (TikTok)?
לפי עו"ד מימון פאר, ההגדרה הבסיסית של לשון הרע נותרת כפי שהיא בסעיף 1 לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה–1965 – דבר שפרסומו עלול להשפיל אדם, לבזותו, לעשותו מטרה לשנאה או בוז, או לפגוע במשרתו/עסקו.
בפלטפורמה של טיקטוק (TikTok), לשון הרע יכול להתבטא בדרכים שונות:
- סרטונים ישירים – יוצר טיקטוק המפיץ סרטון ובו הוא טוען טענות שקריות ומכפישות נגד אדם אחר, עסק, או גוף ציבורי.
- סאטירה וביקורת שעוברות את הגבול – לעיתים, סרטונים שנועדו להיות סאטיריים או הומוריסטיים חוצים את הקו האדום והופכים להשמצה או לביזוי.
- תגובות משפילות – תגובות לסרטונים הכוללות קללות, איומים, הטלת דופי במוניטין או פרסום פרטים אישיים פוגעניים.
- שימוש לרעה בטרנדים – ניצול טרנדים פופולריים בטיקטוק כדי ללגלג על אדם, להשפיל אותו או לשתף עליו מידע שלילי.
- שיתוף סרטונים פוגעניים – שיתוף סרטון שנוצר על ידי אחר וכולל לשון הרע, יכול אף הוא להוות פגיעה בשם הטוב ולהטיל אחריות על המשתף.
- סרטונים המאפשרים זיהוי עקיף – גם אם שם התובע לא הוזכר במפורש, אך ניתן לזהות אותו בקלות על בסיס פרטי מידע אחרים (למשל, תיאור אירוע ספציפי, תפקיד או מקום עבודה), הדבר עלול להיחשב ללשון הרע.
למה טיקטוק (TikTok) מהווה סיכון גבוה ליוצרי תוכן?
לרשת טיקטוק (TikTok) מספר מאפיינים שמגבירים את הסיכון לפרסום לשון הרע ואת הקושי בטיפול בה:
- ויראליות מהירה ורחבה – סרטונים בטיקטוק יכולים להפוך לוויראליים בתוך שעות ולהגיע למיליוני צופים ברחבי העולם. משמעות הדבר היא שדברי לשון הרע, מרגע שפורסמו, עלולים להתפשט במהירות ובקלות רבה, להסב נזק עצום ובלתי הפיך לנפגע, עוד לפני שזה הספיק לדעת על הפרסום.
- תוכן קצר ותמציתי – אופי הסרטונים הקצרים בטיקטוק (לרוב עד 3 דקות) מעודד העברת מסרים תמציתיים ולעיתים קרובות פשטניים. זה עלול להוביל להקצנה, לעיוות מידע, להוצאת דברים מהקשרם, ולהשמטת פרטים חשובים שהיו ממתנים את הדברים.
- קלות יצירה ושיתוף – הממשק הידידותי של טיקטוק מאפשר לכל אחד, ללא ידע טכני מוקדם, ליצור סרטונים, להוסיף אפקטים, מוזיקה, טקסט ולשתף אותם בקלות. קלות זו מפחיתה את "סף הכניסה" ומעודדת פרסום ללא שיקול דעת מספק.
- אנונימיות/זהות בדויה – למרות שבטיקטוק נהוג להופיע בפנים גלויות, ישנם משתמשים רבים המסתתרים מאחורי שמות משתמש בדויים או פרופילים פיקטיביים. הדבר מקשה על איתור המפרסם לצורך הגשת תביעה ולעיתים מצריך הגשת בקשות לגילוי זהות.
- אפשרויות יצירה מגוונות – לשון הרע בטיקטוק אינה חייבת להיות רק אמירה מפורשת בטקסט או בקול. היא יכולה להתבטא גם באמצעות תמונות, קטעי וידאו ערוכים, מוזיקת רקע בעלת הקשר שלילי, תנועות גוף, חיקויים, או שילוב של כל אלה. יצירתיות זו מורכבת יותר להוכחה משפטית.
- תגובות ושיתופים – תגובות משפילות, מבזות או משמיצות או שיתוף (share) של סרטון הכולל לשון הרע, יכולים להיחשב כ"פרסום" העולה כדי לשון הרע בפני עצמו, ובכך להרחיב את מעגל האחראים.
לסיכום, טיקטוק (TikTok) הוא כלי עוצמתי לביטוי עצמי, אך עם כוח כזה מגיעה גם אחריות.
יוצרים, צרכנים ובעלי עסקים צריכים להבין את הגבול בין חופש הביטוי ללשון הרע ולפעול בזהירות, במיוחד כאשר מדובר בפלטפורמה ציבורית עם חשיפה גבוהה. פגיעה בשם הטוב או פגיעה בפרטיות – גם אם נעשתה בזדון או מתוך תסכול – עלולה לעלות ביוקר.
המאמר נכתב בשיתוף עם עו"ד מימון פאר, עורך דין לשון הרע בראשון לציון, אשר מעניק ליווי וייצוג משפטי במגוון רחב של תביעות לשון הרע והוצאת דיבה בפריסה ארצית. אם נפגעתם מאמירות לשון הרע בטיקטוק (TikTok), לשון הרע פייסבוק (Facebook) או לשון הרע בוואטסאפ (WhatsApp) – המשרד הוא הכתובת.